מנהגי אבילות בימי ספירת העומר – מקור המנהג

היסוד למנהגי אבילות בימי ספירת העומר בנוי על דברי הגמרא במסכת יבמות[1]:

אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר' עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? אמר רב נחמן: אסכרה.

מובא שבין פסח לשבועות מתו כל התלמידים של ר' עקיבא. אבל, לא מבואר בדברי הגמרא שיש מנהגי אבילות בימים אלו.

מהמעשה של ר' עקיבא יכולים ללמוד שני יסודות חשובים בעבודת ה':

  1. אין לבוא לייאוש. אפילו שנראה שאין שום סיכוי והכל נגמר, בכל זאת, יש להמשיך הלאה. ר' עקיבא לא התייאש ועל אף שמתו 24 אלף מתלמידיו המשיך הלאה ולימד חמישה תלמידים.
  2. אין חשיבות לכמות, האיכות היא החשובה. הרי ר' עקיבא לימד 24 אלף תלמידים, אבל התורה שבעל פה אינה בנויה עליהם. כל התלמידים נמחקו, ואין להם זכרון. התורה שבעל פה בנויה על חמשת התלמידים של ר' עקיבא[2].

מנהגי אבילות בימי ספירת העומר הוזכרו כבר אצל הגאונים[3]. גם הגאונים והראשונים[4]  קישרו בין מנהגי האבלות ובין מיתת תלמידי ר' עקיבא בימים אלו. אולם, יש לציין שבדברי מספר ראשונים[5] מוצאים שלפחות לחלק ממנהגי האבלות אין להם קשר עם מיתת תלמידי ר' עקיבא. בכלל יש לציין שיש מספר ראשונים[6] שטענו שימים אלו הם ימי דין, ולכן נוהגים בימים אלו כל מנהגי איסור, כמו למשל לא נושאים נשים.

[1] סב, ע"ב.

[2] עיין רש"י, מסכת מגילה ב, ע"א, ד"ה סתמימתאה.

[3] תשובות הגאונים, שו"ת "שערי תשובה", סימן רעח; "הלכות פסוקות", סימן צז; "בית שערים", עמ' קט.

[4] ספר "האורה", חלק א, אות צב; ספר "שבולי הלקט", סדר פסח, סימן רלה; חידושי "בית הבחירה", מסכת יבמות סב, ע"ב; "הפרדס", דף טו, עמ' ד; "כל בו", סימן עה; ראבי"ה, חלק א, מסכת שבת, סימן רעו; ספר "המנהיג", הלכות אירוסין ונישואין, סימן קה; דרשות ר"י אבן שועיב, ספר ויקרא, סוף דרשת יום ראשון של פסח; ר' ירוחם, "תולדות אדם וחוה", נתיב ה, חלק ד; ר' ירוחם, "תולדות אדם וחוה", נתיב כב, חלק ב; "אבודרהם", תפילות הפסח; שו"ת התשב"ץ, חלק א, סימן קעח; ספר "המנהגים", לר' אייזיק דטירנא, חג הפסח; מהרי"ל, דיני הימים שבין פסח לעצרת, אות ז; ועיין ב"טור", אורח חיים, סימן תצג; "מאמר חמץ" לרשב"ץ, אות קמ.

[5] עיין ספר "שבולי הלקט", סדר פסח, סימן רלה; ראבי"ה, חלק א, הלכות שבת, סימן רעו; "אבודרהם", תפילות הפסח.

[6] עיין ספר "שבולי הלקט", סדר הפסח, סימן רלה; ראבי"ה, חלק א, הלכות שבת, סימן רעו; דרשות ר"י אבן שועיב, ספר ויקרא, דרשת יום ראשון של פסח; ר' ירוחם, "תולדות אדם וחוה", נתיב ה, חלק ד.


שאל את הרב