מבואר בגמרא[1] שאשה שהיתה נשואה למישהו והתגרשה, או התאלמנה ממנו, אסור לה להינשא לאדם אחר עד שיעברו שלשה חודשים, וזאת מחשש שאולי היא כבר מעוברת מהבעל הראשון. ואז לא נוכל לדעת מי אבי הילד. שלשה חודשים זהו זמן שלוקח כדי שיוכר העובר, ואם עברו שלשה חודשים ולא ניכר, אם כן, היא לא מעוברת. השלשה חודשים אלו הם נקראים שלשה חודשי הבחנה.
עוד מבואר בגמרא[2] שמאותו הטעם הרי במקרה שיש זוג נכרים שהתגייר, הם צריכים להיפרד שלשה חודשים קודם שחוזרים להיות ביחד. צריכים לדעת אם היתה מעוברת קודם שהתגיירה. שאם כן, הילד הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. והוא לא יחשב כאחיהם של הילדים שיוולדו לאחר הגיור.
יש מחלוקת בין ר' יהודה לר' יוסי בדין נכרית שהתגיירה אם צריכה להמתין שלשה חדשים. כלומר, יש חשש סביר שהגיורת זינתה בעת שהיתה נכריה, משום שסתם נכרים שטופים בזימה. השאלה נשאלת, האִם חוששים שאולי היא לא שמרה על עצמה שלא תתעבר, ולכן היא התעברה? לדעת ר' יוסי, מניחים שהיא שמרה על עצמה ולא צריכה להמתין. לדעת ר' יהודה, חוששים שלא שמרה על עצמה וצריכה להמתין שלשה חדשים[3].
להלכה למעשה, נחלקו הראשונים בפסיקת ההלכה:
הרי"ף[4], הרא"ש[5] וה"טור"[6] פסקו להלכה כדעת ר' יוסי, שהרי במחלוקת שבין ר' יהודה לר' יוסי, הלכה כר' יוסי.
אבל, יש בדברי רמב"ם[7] אי בהירות. ר' וידל די טולושא זצ"ל[8] חילק בדעת הרמב"ם, בין שמדובר על זוג נכרים שהתגייר ששם יש צורך בהבחנת שלשה חדשים. אבל, במקרה שמדובר על נכריה רווקה שבאה להתגייר, אין צורך להבחנה כיון שפוסקים שאפילו אם זינתה היא שומרת את עצמה שלא להתעבר.
אולם, ר' יוסף קארו[9] והרדב"ז[10] חלקו על הבנה זו. ולדעתם, הרמב"ם סבר שגם אם היא רווקה צריכה שלשה חודשי הבחנה.
אולם, המעניין שר' יוסף קארו, ב"שולחן ערוך"[11], פסק כפירושו של ר' וידל די טולושא בדעת הרמב"ם.
להלכה למעשה, נראה שיש להכריע כדעת רוב הראשונים וכפסיקת ה"שולחן ערוך". רק במקרה שמדובר על זוג נכרים שמתגייר, צריך הבחנה של שלשה חודשי הבחנה. במקרה שמדובר על נכריה רווקה, אין צורך בשלשה חודשי הבחנה.
אולם, עולה השאלה, מה הדין במקרה שמדובר על אשה שלא יכול להיות שהיא בהריון. כלומר, מדובר שהיא זקינה שכבר אין לה וסת, או שמדובר שהיא רק ילדה ילד לא מזמן והיא מניקה, לכן לא יכול להיות שנכנסה להריון, או במקרה שאני יודע שהיא מעוברת, האם יש צורך בהבחנה של שלשה חודשים? סיבת השאלה היא, משום שאנחנו פוסקים להלכה שלעניין הבחנה עושים גזירה מאשה שלא יכולה ללדת לאשה שיכולה ללדת[12].
ר' יחזקאל הלוי לנדא זצ"ל[13] כתב שאם זוג נכרים התגייר והאשה היא זקנה שאינה יכולה להיכנס להריון, אין צורך בהמתנת שלשה חדשים. על אף שר' משה לימא (בפירושו ה"חלקת מחוקק"[14]) הסתפק בנוגע לנכרית זקנה שהתגיירה אם היא צריכה להמתין שלשה חדשים קודם שמתחתנת, בכל זאת, יש לומר שהוא הסתפק דווקא כשמדובר על נכרית רווקה. הרב יחזקאל הלוי לנדא הסביר שנכרית רווקה שזקנה צריכה להמתין שלשה חדשים משום גזירה שיבואו להתבלבל ויתירו גם ישראלית זקנה שהתגרשה להינשא מיד ולא להמתין שלשה חדשים. ההלכה היא, שגם ישראלית זקנה שהתגרשה צריכה להמתין שלשה חדשים. אך, במקרה שמדובר על זוג נכרים שהתגייר והאשה זקנה, אין שום סיבה לגזור איסור לגביה. זאת משום שאין מקרה מקביל שצריכה להמתין שלשה חדשים. המקרה המקביל לזוג נכרים שהתגייר הוא המקרה של יהודי מחזיר גרושתו. ובמקרה של מחזיר גרושתו אין צורך בהמתנת שלשה חדשים, אלא יכול להחזיר את גרושתו מיד.
בעל ה"משנה למלך"[15] כתב שזוג נכרים שהתגייר והאשה היא מעוברת לא צריכה להמתין. הטעם לכך, כיון שבכל מקרה שבאותה אשה אין לחוש משום תקלה, שאין לחוש שיחשבו שהילד של אדם אחר. וכל הסיבה לאסור היא משום גזירת אשה אחרת, הרי אם מדובר על מקרה לא שכיח לא גוזרים.
נראה שזוהי הפסיקה המקובלת[16].
שאלה נוספת שהתעוררה היא במקרה שמדובר על נכריה שהיתה נשואה בנישואין אזרחיים ליהודי. האם כשהיא באה להתגייר צריכה שלשה חודשי הבחנה וצריכה להיפרד מבעלה היהודי שלשה חודשים קודם שהם ינשאו כדת משה וישראל? הסיבה להסתפקות היא, שאולי כיון שאין כאן נישואין כהלכה, הרי הנכריה נחשבת כנכריה רווקה שבאה להתגייר, ואין צורך בשלשה חודשי הבחנה.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל[17] הביא מדברי הרב יעקב שאול אלישר זצ"ל שכתב שאם היא לא ילדה כלל בעודה נכריה, היא לא צריכה להמתין שלשה חדשים קודם נישואיה ליהודי. אבל, אם היא כבר ילדה בעודה נכריה אין טעם לומר שהיא שומרת עצמה שלא להתעבר. הרב הרצוג זצ"ל חלק עליו וכתב שגם במקרה שהיא לא ילדה היא צריכה להמתין שלשה חדשים. קשה לומר שהיא שומרת את עצמה שלא להתעבר ממנו שהרי היא נשואה לו בנישואין אזרחיים.
אולם, יש לציין שבתשובה אחרת[18] הוא הסכים עִם דברי הרב יעקב שאול אלישר ונקט שאם לא ילדה מעולם לאחר שישבו יחד מספר שנים, הרי יש לתלות שמיום שנתנה דעתה להתגייר שמרה את עצמה שלא תתעבר.
אבל, יש לציין שנראה שהכרעת הפוסקים שצריכה להמתין שלשה חודשים[19].
אלא, יש לדון במקרה שהנכריה היתה נשואה בנישואין אזרחיים ליהודי ובאה להתגייר, ובעת הגיור היא לא יכולה להיכנס להריון, משום שהיא מעוברת, או זקנה. אולי יש לדמות דין זה לדין זוג נכרים שהתגייר, שהזכרנו שבמקרה כזה מקילים ולא מצריכים הבחנת שלשה חודשים. גם כאן לא שייך לגזור בגלל מקרה אחר שיבואו להתבלבל. במקרה שמחזיר גרושתו, האשה לא צריכה להמתין.
אכן, הרב משה פיינשטיין זצ"ל[20] כתב על פי דברי הרב יחזקאל הלוי לנדא, שהוזכרו לעיל, שנכריה מעוברת שנשואה ליהודי ובאה להתגייר, לא צריכה להמתין שלשה חדשים לאחר הגיור כדי שתינשא לו. מעוברת עדיפה מזקנה שבוודאי אינה יכולה להיכנס להריון, ואין צורך בהבחנה. יש לומר שכיון שהיהודי החזיקה כאשתו לא גרע מזוג נכרים שהתגייר.
עוד אחרונים[21] הקלו ואמרו שלא צריכה להמתין שלשה חדשים במקרה שבשעת הגיור לא יכלה ללדת.
עוד נדון במקרה שמדובר על אשה יהודיה שהיתה נשואה בנישואין אזרחיים לנכרי, אם בעלה הנכרי מתגייר האם האשה היהודיה צריכה הבחנת שלשה חודשים קודם שנישאת לו כדת משה וישראל? הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל[22] חידש שאינה צריכה להיפרד מבעלה שלשה חדשים. מבואר בריב"ש[23] וכן נפסק ב"שולחן ערוך"[24] שפילגש שמיוחדת לאיש אם היא באה להינשא למישהו אחר, היא צריכה להמתין שלשה חדשים. הרב עוזיאל כתב שבדברי הריב"ש מבואר שהטעם שהיא צריכה הבחנה, כיון שבעיניה אין כאן זנות ולכן היא לא שומרת את עצמה שלא להתעבר. להיפך, היא חפצה שיהיו לה בנים ממנו. לפי זה, יש לומר שבמקרה שאשה יהודיה נשואה לנכרי, בוודאי אין רצונה ללדת ילדים, שהוא בזיון גדול בשבילה. בוודאי היא יודעת שזה זנות ויש בכך איסור, לכן היא שומרת את עצמה שלא להתעבר. לדעתו, אפילו אם היא כבר התעברה פעם ממנו וילדה ממנו ילדים, לא משום כך נאמר שהיא לא שומרת את עצמה שלא להתעבר. הוא הביא את דברי בעל ספר "בעי חיי" שדן באשה שזינתה והתעברה. לדעתו, לא נחזיקה שרוצה להתעבר משום שהיא התעברה פעם אחת.
נראה לי, שדברי הרב עוזיאל קשים ביותר והסברא נוגדת את דבריו. לא מסתבר לומר שאשה שנשואה בנישואין אזרחיים לנכרי תחשוב שהנישואין הם איסור ותתבייש בנישואיה לנכרי ותרצה שלא להתעבר ממנו. המציאות כיום מכחישה את דבריו. בוודאי במקרה שהיא התעברה וילדה ילדים מוכח שאינה שומרת את עצמה שלא להתעבר. כיום שיכולה לקחת כדורים למניעת הריון אם התעברה יש הוכחה מפורשת שבכוונתה ללדת ילדים ממנו.
יש לדון במקרה שהאשה מעוברת ובעקבות כך אינה יכולה כרגע להיכנס להריון, אם היא צריכה להמתין שלשה חודשים לאחר שבעלה הנכרי התגייר. הרי יש לומר שיש לדמות את דינה לדין נכרית שנשואה בנישואין אזרחיים ליהודי והיא באה להתגייר. והרי בדין זה הבאנו מחלוקת אחרונים במקרה שהנכריה מעוברת בעת הגיור, ואם כן גם בנידון שלנו תהיה אותה מחלוקת. להלכה למעשה, כפי שכתבנו לעיל, היא לא תצטרך הבחנת שלשה חדשים.
דיון נוסף הוא, מקרה שיהודיה חיה בקביעות עם נכרי שבא להתגייר. האם לאחר שהתגייר ובאים להינשא כדת משה וישראל, צריך הפרדה של שלשה חדשים. כאן לא מדובר שהיא נשואה לו, אלא רק דרה עמו בקביעות. יש מחלוקת בגמרא בדין יהודיה שזינתה ובאה לאחר מכן להינשא, האם היא צריכה הבחנת שלשה חדשים[25].
נחלקו הראשונים בפסיקת ההלכה: הרי"ף[26] והרמב"ם[27] פסקו שלא צריכה הבחנת שלשה חדשים. אבל, הרא"ש[28] הביא שהרז"ה נקט שצריכה הבחנת שלשה חדשים. נראה שגם הרא"ש נקט בצורה כזו. אבל, משמע מדבריו שפוסקים שרק אשה שהיא בגיל גדלות שזינתה צריכה להמתין, אבל קטנה לא צריכה להמתין וכך נפסק להלכה ב"טור"[29].
ב"שולחן ערוך"[30] נפסק כדעת הרי"ף והרמב"ם שלא צריכה הבחנת שלשה חדשים. אבל, הרמ"א הביא בשם יש אומרים את דעת בעל ה"טור" שהן צריכות להמתין אם הן בגיל גדלות וראויות להתעבר.
אם כן, לכאורה, שאלתנו תלויה במחלוקת בין ה"שולחן ערוך" לרמ"א. אבל, נראה שיש מקום לטעון ולומר שהמקרה שלנו הוא יותר חמור ממקרה של אשה שזינתה. שבמקרה שלנו גם ה"שולחן ערוך" יודה שצריכה הבחנת שלשה חדשים. הרי הוזכר לעיל שה"שולחן ערוך" פסק שפילגש צריכה הבחנת שלשה חדשים. אם כן, יש לומר הוא הדין במקרה שלנו. אלא, אולי היה מקום לחלק ולומר שהריב"ש הסביר שהטעם שפילגש צריכה הבחנת שלשה חדשים כיון שהיא לא שומרת את עצמה שלא להתעבר וזאת משום שהיא סוברת שאין כאן זנות. נראה שטענה זו לא שייכת במקרה שמישהי דרה בקביעות עם מישהו ולא נישאה לו בנישואין אזרחיים וכיוצ"ב. כל זמן שלא קבעו את הדברים בתור נישואין יש לומר, שעל אף שהם דרים יחד בקביעות הם אינם מחשיבים את עצמם כנשואים. ולכן, הדברים תלויים במחלוקת בין ה"שולחן ערוך" לרמ"א.
אבל, הראי"ה קוק זצ"ל[31] נקט שיהודיה שנתייחדה לנכרי צריכה הבחנת שלשה חדשים, כיון שהיא נחשבת כפילגש.
לכן, בוודאי לכתחילה יש להצריך הבחנת שלשה חדשים.
אלא, יש לדון מה הדין במקרה שלאשה בדיוק היה וסת קודם שהתגיירה? הרי כאן ברור לנו שהיא אינה מעוברת. אלא, נראה שאין להקל במקרה זה, כיון שלא ניכר לאחרים. הרי אם נתיר לה להינשא בלי הפרדה, יחשבו שבכל מקרה שיש זוג נכרים שמתגייר לא צריכים הפרד. לכן, נראה שגם במקרה שהנכרית מעוברת יש להתיר רק כשהוכר עוברה. אלא, נציין שהרב משה פיינשטיין זצ"ל[32] דן במקרה שלגיורת היה לה וסת בדיוק כשהתגיירה, והסתפק אם היא צריכה הבחנה. הוא כתב שלכתחילה לא היה לנו להתיר בלי הבחנת שלשה חדשים, אך במקרה שיש צורך וקושי אפשר להתיר. לדעתו, דין פירסה נידה הוא כדין אשה זקנה ואינה יכולה להיכנס להריון, כיון שידוע כיום על ידי הרופאים שאשה שפירסה נידה לא יכול להיות שהיא בהריון.
על פי דברי הרב פיינשטיין יש כאלו שנוקטים שאפשר להיקל גם במקרה של בדיקת הריון. אם האשה עשתה בדיקת הריון בדיוק קודם הגיור והתגלה שהיא אינה בהריון, לא צריכה הבחנת שלשה חדשים. אבל, היתר זה לא פשוט כל כך, הרב משה שטרנבוך שליט"א[33] כתב שלפי הבנת הרב פיינשטיין שבמקרה שפירסה נידה לא צריך הבחנת שלשה חדשים, הרי כך יהיה הדין גם בבדיקת דם המוכיחה שאינה מעוברת. אבל, הוא חלק על דברי הרב פיינשטיין וכתב כפי שכתבתי לעיל שיש להצריך שלשה חדשי הבחנה כיון שלא ידוע הדבר לאחרים.
התייעצתי עם מורי ורבי הרב דוב ליאור שליט"א והוא טען שאין לסמוך על בדיקת הריון, צריך להיות ניכר שאינה יכולה להיכנס להריון. לכן, יש להצריך שלשה חדשי הבחנה. לכן, בוודאי לכתחילה אין לסמוך על בדיקת ההריון. אבל, לשעת הצורך, אפשר לסמוך על בדיקת הריון קודם הגיור[34].
[1] מסכת יבמות מב, ע"א.
[2] מסכת יבמות מב, ע"א.
[3] מסכת יבמות לה, ע"א.
[4] מסכת יבמות י, ע"א-ע"ב.
[5] שם, פרק ג, סימן י.
[6] אבן העזר יג, ה-ו.
[7] הלכות גירושין יא, כ-כב.
[8] "מגיד משנה", הלכות גירושין יא, כא.
[9] "בית יוסף", אבן העזר, סימן יג.
[10] בשו"ת שלו, חלק א, סימן קצו.
[11] אבן העזר יג, ה.
[12] עיין רמב"ם, הלכות גירושין יא, כ; "שולחן ערוך", אבן העזר יג, א.
[13] "דגול מרבבה", יורה דעה רסט, ט.
[14] אבן העזר יג, ד.
[15] הלכות גירושין יא, כ.
[16] בספר "אוצר הפוסקים" (אבן העזר, סימן יג, אות גדול כד, אות קטן א) מובאים עוד פוסקים שכתבו כדעת בעל ה"משנה למלך". הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל (בשו"ת "שרידי אש", חלק ב, סימן קא) פסק שגיורת אפילו שהיא מעוברת צריכה הבחנה שלשה חדשים. אך, בתשובה אחרת (שם, סוף סימן קה) פסק שלא צריכה להמתין כשהיא מעוברת. הוא הביא את דברי בעל ה"משנה למלך" ועוד פוסקים שפסקו כך.
[17] "פסקים וכתבים", כרך ד, יורה דעה, סימן צה, אות ד.
[18] שם, סימן קב, אות א.
[19] הרב דוד צבי הופמן זצ"ל (שו"ת "מלמד להועיל", חלק ג, סימן יב) כתב שצריכה להמתין שלשה חדשים. בוודאי יש לחוש שלא שמרה את עצמה שלא להתעבר. שהרי לפי בעל ה"מגיד משנה" במקרה שהיא נשואה היא לא שומרת את עצמה שלא תתעבר. יש לצרף לכך את דעת הרדב"ז שסבר שנכרית אפילו כשאינה נשואה אינה נזהרת שלא להתעבר. בספר "אוצר הפוסקים" (אבן העזר, סימן יג, אות כג) מובאים עוד פוסקים שנקטו שצריכה להמתין שלשה חדשים.
[20] שו"ת "אגרות משה", יורה דעה, חלק א, סימן קנח.
[21] הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל ("פסקים וכתבים", כרך ד, יורה דעה, סימן צה, אות ד) הביא מדברי הרב יעקב שאול אלישר שכתב שבמקרה שאשה נכרית מעוברת שנשואה ליהודי באה להתגייר, היא לא צריכה להמתין שלשה חדשים. הרב הרצוג הסכים עמו בפסק זה. בתשובה אחרת (שם, סימן קב, אות א), כתב כפסק זה. כך גם פסק הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל (שו"ת "משפטי עוזיאל", כרך א, יורה דעה, סימן יד, אות ב); אך, צריך עיון כיון שבתשובה אחרת הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל (שו"ת "משפטי עוזיאל", כרך ז, אבן העזר, סימן כא, אות ג) נקט שבמקרה שהיא מניקת והיא באה להתגייר, היא צריכה הבחנת שלשה חדשים, כיון שגם במקרה של קטנה או זקנה או עקרה או איילונית מצריכים הבחנת שלשה חדשים.
בעל ספר "בית אברהם" (דבריו הובאו בספר "אוצר הפוסקים", סימן יג, אות גדול כד, אות קטן ב) כתב שבמקרה שהיא ילדה מספר ימים קודם שהתגיירה, היא לא צריכה להמתין שלשה חדשים. שבוודאי לא יכלה להתעבר בינתיים.
[22] שו"ת "משפטי עוזיאל", כרך ז, אבן העזר, סימן יג, אות ו.
[23] בשו"ת שלו, סימן ריז.
[24] אבן העזר יג, ז.
[25] עיין מסכת יבמות לה, ע"א.
[26] מסכת יבמות י, ע"א-ע"ב.
[27] הלכות גירושין יא, כב.
[28] מסכת יבמות, פרק ג, סימן י.
[29] אבן העזר יג, ה-ו.
[30] אבן העזר יג, ו.
[31] שו"ת "עזרת כהן", סימן יד.
[32] שו"ת "אגרות משה", אבן העזר, חלק ב, סימן ה.
[33] שו"ת "תשובות והנהגות", חלק ב, סימן תרסח.
[34] עיין במאמרי "ג' חדשי הבחנה", מובא בספרי "גר המתגייר", כרך ג, הלכות אבן העזר.