השם משה – המנהיג האמיתי

בת פרעה קוראת לתינוק שמושכת מהיאור בשם משה וזאת משום: "כי מן המים משיתהו". נראה ששמו היה צריך להיות משוי, שהוא נמשה מהמים.

השם משה הוא במשמעות שהוא מושה מהמים – מוציא אחרים מהמים. משה נמשה ומתוך כך גם הוא מושה אחרים. זה שהרגיש את הצרה, והרגיש את הטובה בקבלת העזרה מהאחר רוצה לפעול ולעזור לאחר. משה נקרא לא על כך שהוא נמשה מהמים, אלא משום תפקידו להוציא את עם ישראל מהמים. כמובן, שהכוונה לקריעת ים סוף. אבל, יש כאן משמעות יותר עמוקה. אין הדברים אמורים לאירוע פרטי של הוצאת בני ישראל מהים, הצלתם בקריעת ים סוף. משמעות הדברים היא שמשה כל עניינו הוא הצלת אחרים. ההסתכלות של משה היא תמיד על האחר וזו בעצם הסיבה שנבחר להיות מנהיג. מתחילת דרכו רואים אותו תמיד מביט על האחר. בתחילה מציל את היהודי מיד המצרי. אחר כך עולה דאגה, וגם נכנס לויכוח בין שני יהודים. אין כאן הצלת יהודי מזר – מנכרי. אלא, הצלת יהודי מיד רעהו. נוסף על כך, במקרה הקודם מדובר על הצלה ממיתה. כאן מדובר רק על הצלה מפגיעה. ואולי יותר מכך כאן מדובר על עניין של תוכחה, תיקון האחר ממעשיו הרעים. מכאן עובר לדרגה נוספת והיא הצלת הזר – לא הצלת הקרוב. הצלת בנות מדין. כאן לא מדובר על עניין שקשור אליו, או לאומתו, ובכל אופן אינו יכול לעצום את עיניו. איש האמת רואה צרה והוא בא להציל. איש האמת רואה תמיד צורך לתיקון במה שיכול לתקן. תפקידו של האדם הוא דאגה לעולם, ובכך הוא יוצא מד' אמות שלו ומתבונן תמיד החוצה.