יהודי אחד התלונן בפני ר' מרדכי מנשכיז על מחלתו. שאלו ר' מרדכי: האם הוא הלך לרופא? השיב לו: בוודאי, ולא אצל אחד בלבד. אז אמר לו הרבי: אם כן, סע להניפולי, ושאל שם על הפרופסור, הוא יוכל להביא מזור למחלתך. נסע האיש בזריזות להניפולי, ושאל שם על מקום מגוריו של הפרופסור. הסתכלו עליו בתמהון: אפילו רופא פשוט אין בעיירתנו, וכל שכן שאין לנו רופא. שאלם האיש: אם כן, מה אתם עושים כשיש לכם חולה? השיבו לו: מתפללים לקב"ה. חזר האיש לעירו ואמר לרב, שאין שום רופא באותו עיר וכל שכן שאין פרופסור. חייך הרבי ואמר: אל הפרופסור המרפא את יהודי הניפולי שלחתיך.
אכן, מוטלת על האדם החובה להשתדל וצריך ללכת לרופאים. אבל, גם עליו לזוכר שבסופו של דבר הרפואה תלויה ביד הקב"ה כפי שכתוב (שמות טו, כו): "אני ה' רופאך".