יש דיון בין האחרונים, האם גר יכול לומר קדיש על הוריו הגוים? הרב עובדיה יוסף זצ"ל[1] בתחילת תשובתו דן בגדרם של המוסלמים והנוצרים, האם הם נחשבים כעובדי עבודה זרה. דין המוסלמים הוא דין פשוט, שהם אינם נחשבים עובדי עבודה זרה. בדין הנוצרים, אין הכרע ברור, יש בדבר מחלוקת ראשונים ומחלוקת אחרונים. אבל, הוא כתב שאפילו אם נאמר שהם נחשבים כעובדי עבודה זרה, בכל זאת, יש לומר כשנאסר ב"שולחן ערוך"[2] לרפאות עובדי עבודה זרה, אם לא במקום איבה, הרי זה נאמר דווקא כשעושה מעשה בידים. דין זה לא שייך במקרה שמתפלל לה' על רפואת הנכרי. אם אין הנכרי ראוי לרפואה שלימה, ה' לא ירפא אותו. לדעתו על אף שאומרים "גר שתגייר כקטן שנולד דמי", בכל זאת, עדיין יש זיקה כל שהיא כלפי הוריו הנכרים, לכן ראוי שיתפלל עליו.
לגבי הקדיש הוא כתב שכמו שמצינו שאחד שהוא זר לנפטר, אינו קרובו, אפשר שיאמר קדיש עליו ויש בכך תועלת, כך גם הגר יכול לומר קדיש על הוריו הנכרים. בוודאי הוא לא גרע מאיש זר.
גם בעל שו"ת "זקן אהרן"[3] נקט שאם הגר רוצה לומר קדיש על אביו ואמו הנכרים שמתו, וכן רוצה להתפלל לפני העמוד, יש לזה מקום ורשאי וגם רצוי. אך, הוא כתב שכיון שהדבר תמוה לרבים, לא יעשה כן בקביעות, אלא בדרך ארעי שלא ירגישו כל כך. בוודאי יכול לעשות שאר עניינים העושים נחת לנשמת הנפטר.
אני כבר ציינתי מספר פעמים[4] שהמושג "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" לא מפקיע את הקשר הטבעי בין המתגייר להוריו הנכרים. הגר עדיין נשאר הילד של הוריו הביולוגים. לכן, נכרי שהוליד ילדים בעת שהיה נכרי ואחר כך התגייר עם ילדיו, קיים מצות פריה ורביה[5]. לכן, הבן יכול לומר קדיש על הוריו הנכרים. נראה שאם מדובר על הורים שהם שמרו ז' מצוות בני נח, נכון וראוי שיאמר עליהם קדיש. אבל, אם הם נכרים שלא שמרו ז' מצוות בני נח, לא ראוי שיאמר עליהם קדיש. אלא, אם הוא מאוד מבקש וזה גורם לו צער, יש מקום להיקל. לגבי אדם זר, לא נראה שיש מקום שיאמר קדיש על נכרי אם הוא לא שמר ז' מצוות, או שלא עשה פעולה מיוחדת למען עם ישראל.
[1] שו"ת "יחוה דעת", חלק ו, סימן ס.
[2] יורה דעה קנח, א.
[3] יורה דעה, סימן פז.
[4] עיין להלן בדין "חיוב כיבוד אב ואם להוריו הנכרים", "ייחוד, חיבוק ונישוק עם משפחתו" ו"חיוב מזונות לילדיו"; גם עיין במאמרי "קונטרס גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", מובא בספרי "גר המתגייר", כרך ג, הלכות יורה דעה.
[5] עיין מסכת יבמות סב, ע"א.