מבואר בגמרא במסכת בכורות[1] שגר שמקבל עליו כל התורה כולה חוץ מדבר אחד לא מקבלים אותו. גם יש דעה שסוברת שאפילו אם לא קיבל עליו דבר אחד מדברי סופרים לא מקבלים אותו.
הרב יהושע מנחם אהרנברג זצ"ל[2] הסתפק האם גר יכול להתנות שלא לקבל עליו מנהגי ישראל, או שהגר חייב לנהוג גם במנהגי ישראל? הוא כתב שאם נאמר שכל חומר המנהג הוא רק משום שכתוב "ואל תטוש תורת אמך", כפי שמשמע מהסוגיא במסכת פסחים[3], מסתבר לומר שגרים אינם חייבים במנהגים אלו. אבל, ההסתפקות נובע ממה שכתב בעל שו"ת "חוות יאיר"[4], שפסוק זה הוא רק אסמכתא בעלמא, אבל לעולם אין חיוב המנהג תלוי באבות, אלא המקום גורם. שכל שקיבלו רוב אנשי המקום עליהם איזה דבר, הרי הוא נעשה חובת המקום וצריך כל תושבי המקום לנהוג כמותם, משום שכך ציוו חז"ל ללכת אחר המנהג. הוא כתב שיש מקום לומר שדווקא באיסורי דרבנן יש חיוב שהגר יקבלם, כיון שהם נכללים באיסור "לא תסור", שכך דעת הרמב"ם. אולם, יש לציין שהתוס'[5] כתב שלא מברכים על מנהג, משום שאי אפשר לומר "וציוונו". כלומר, לדעתו מנהגי ישראל לא נכללים באיסור "לא תסור". הרב אהרנברג נשאר בצריך עיון בדעת התוס', אך הוא ציין שהרמב"ם[6] כתב שגם מנהגי ישראל נכללים בכלל איסור "לא תסור", ולכן בוודאי לדעתו חייב לשמור מנהגי ישראל.
הספק של הרב אהרנברג אינו רק אם הגר יכול להתנות, אלא אפילו אם לא התנה, השאלה נשאלת האם יש לו חיוב לשמור מנהגי ישראל? יש להוסיף שהרב אהרנברג כתב שההסתפקות שלו הוא דווקא לגבי מנהגים שתלויים במנהג מקומות, אבל לא במנהגים שנוהגים כל ישראל. כמו המנהגים המובאים בגמרא במסכת כתובות[7], שאשה שלא נוהגת מנהג יהודית, אפשר לגרשה. מנהג יהודית, הוא מנהג שכל בנות ישראל נוהגים. בוודאי במנהגים אלו כל גר חייב לשמרם.
יש אולי מקום ללמוד מדברי הרב משה פיינשטיין זצ"ל[8] שסבר שהגר לא חייב לשמור את המנהגים: "על עצם הגרות שצריך שתקבל עליה כל המצות והאיסורים שבתורה וכן אף התקנות דרבנן, ואם לא אין מקבלין". הרב פיינשטיין לא הזכיר שצריכה לקבל מנהגי ישראל. אבל, יכול להיות שלא דקדק בעניין זה, כיון שלא היתה בכך נפק"מ לשאלה. גם יכול להיות שכלל מנהגי ישראל בתוך תקנות דרבנן.
נלענ"ד, שלהלכה למעשה, הגר צריך לנהוג גם בעניין מנהגי מקומות כפי מנהג המקום. לכן, אם הוא מצטרף לקהילה של עדות המזרח ינהג כמנהגם. כך גם הדבר אם מצטרף לעדת אשכנז, או לעדת התימנים.
[1] ל, ע"ב.
[2] שו"ת "דבר יהושע", חלק ד, סימן יח, אות ב.
[3] נ, ע"ב.
[4] סימן קכו.
[5] מסכת סוכה ריש מד, ע"ב.
[6] הלכות ממרים א, ב.
[7] עב, ע"א. רש"י כתב שם: "דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואע"ג דלא כתיבא".
[8] שו"ת "אגרות משה", אבן העזר, חלק א, סימן כז.