דרשן טוב יודע לקשר בין שני דברים שנראה שאין קשר ביניהם. בוודאי אפשר לקשר בין יום כיפור לגיור. אלא, האמת היא שיש הקבלות מרובות בין עניין הגיור ובין חזרה בתשובה. הרי כבר נאמר בגמרא (מסכת יבמות כב, ע"א) שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. זהו יסוד גם לעניין הבעל תשובה שנחשב שבורא את עצמו מחדש ומשנה את עצמו. כמו כן, יש מנהג לטבול במקוה לפני ראש השנה ויום כיפור והדברים מקבילים לעניין הגיור שהטבילה היא חלק מהגיור.
אני רוצה לעמוד על נקודה חדשה בהשוואה בין הגיור ובין יום הכיפורים. רבים טוענים שהדיינים שמגיירים, הם מגיירים על אף שיודעים שאין בכוונת המתגייר לשמור תורה ומצוות. הם מגיעים להבנה זו מתוך ראיה על המתגיירים לאחר הגיור, שרבים מהם אינם שומרים תורה ומצוות. מתוך כך יש כאלו שהסיקו שאכן אין צורך שהגר יתכוון לשמור תורה ומצוות. אפילו שלבית דין יש אומדנא ברורה שאין בכוונת המתגייר לשמור תורה ומצוות, הגיור חל. אבל, אין הדברים האלו נכונים. כבר מצינו בכל הפוסקים בדורות הקודמים ובדור הזה שנקטו כדבר פשוט שגיור בלי קבלת מצוות אינו גיור. כשיש אומדנא ברורה שאין בכוונת המתגייר לשמור תורה ומצוות הגיור לא חל.
אלא, יש חילוק בין אומדנא ברורה על מקרה ספיציפי ובין הסתברות. יש הסתברות שהגר לא ישמור תורה ומצוות, כיון שכך המציאות ברוב המתגיירים. במקרה שיש רק הסתברות הגיור חל. כבר הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה, סוף פרק יג) דיבר על המציאות שרוב אלו שמתגיירים לשם דבר, אחר כך חוזרים לסורם. אבל, אין בכך אומדנא ברורה על המתגייר הספיציפי שאין בכוונתו לשמור תורה ומצוות, כל אחד עומד בפני עצמו. במקרה שיש אומדנא ברורה במקרה הספיציפי, הגיור לא חל.
יש להבדיל בין המציאות לפני הגיור ובתהליך הגיור ובין המציאות לאחר הגיור. יש גרים רבים שאכן מתכוונים לשמור תורה ומצוות ובשעת הגיור זוהי כוונתם. אלא, לאחר הגיור, לאחר תקופה מסויימת יש קשיים ומתוך כך הם יורדים בשמירת תורה ומצוות. משל לדבר הוא התנהגותנו לפני יום הכיפורים. רבים מאיתנו מקבלים כל מיני קבלות לפני יום הכיפורים ומתכוונים לשנות את דרכנו. אולם, לאחר יום הכיפורים אנחנו מוצאים את עצמנו ממשיכים בדרכים הקודמות שלנו. וכי אנחנו שיקרנו ביום הכיפורים? וכי לא התכווננו לשנות את דרכנו? באמת התכווננו, אלא המציאות והחברה משפיעה על האדם. כך הם לפעמים פני הדברים בגיור.
אז בסופו של דבר כנראה שיש קשר בין יום כיפור לגיור.