בוודאי רבים יתמהו וישאלו מה הקשר בין גיור לדתלשי"ם? כיון שכתבתי 4 ספרים בענייני גיור, לכן אני רגיל לומר לתלמידיי שהכל קשור לגיור. בכל שבת ושבת, אני מוצא קשר בפרשת השבוע לגיור. אולם, כמובן כשכותבים מאמר רציני, צריך להיות קשר רציני.
לאחרונה עלתה סערה בעקבות דברי הרב שמואל אליהו והרב אלי סדן שהראו מחקרים שמראים אחוזים מאוד גבוהים של נשירה דתית בקרב הציבור הדתי לאומי. כנגד דבריהם, קמו רבנים אחרים ואמרו שלא כצעקתה. לא מדובר על אחוז כל כך גבוה.
המעניין הוא, שבנוגע לנושא הגיור, רבים קמים ואומרים שיש כאן בעיה רצינית של התבוללות ולכן מוכרחים להקל בגיור. אולם, כשנרד למספרים נמצא שאחוזי ההתבוללות אינם גבוהים כל כך.
הועלו נתונים מבהילים לפיהם בישראל יש לפחות 400 אלף "חסרי סיווג דת", ומספרם הולך וגדל עם לידתם של כ-5,000 צאצאים חדשים בכל שנה, ובמקביל עלייתם של 6,000 עולים שאינם יהודים מדי שנה.
נעיר שמדובר ב-400 אלף איש, גברים ונשים, כשמבחינה הלכתית גבר שנושא אישה יהודייה, הילד הוא יהודי. אם כן, דווקא אם אנשים אלו יתחתנו עם יהודיות, מספר הגויים יצטמצם. בוודאי אנחנו לא רוצים נישואי תערובת, אבל גוי שנושא יהודייה בסופו של דבר יהיו ילדיו יהודים. נוסיף לכך את העובדה שבקרב עולי ברית המועצות הילודה פחותה בהרבה מהמקובל באוכלוסייה היהודית בארץ, ונבין שהמציאות פחות מפחידה מהאופן שבו היא מצויירת.
אלא, קמו רבנים וטענו שכל אחד ואחד שמתבולל זה עולם ומילואו וצריך להצילו. אכן, הדברים נכונים, יחד עם זאת, לדעתי יש קולאות שאינן מתקבלות אלא רק במקרים שהם אכן שעת הדחק, ובוודאי כאן אנחנו לא מדברים על שעת הדחק כל כך גדולה. נוסף על כך, לדעתי, יש חלק מהקולאות שרבנים מעלים אותם שאינם מתקבלים להלכה אפילו בשעת הדחק גדולה. אך, אין זה הדיון כאן.
אני רק בא להעלות את הטענה שלא מובן לי מדוע בנושא הדתלשי"ם, רבנים מסויימים מקילים ראש ואומרים שאין כאן תופעה כל כך מדאיגה, לעומת זאת בנושא הגיור אותם רבנים טוענים שיש כאן תופעה שהיא מאוד מדאיגה? סתירה זו אינה מובנת בעיניי.
לדעתי, בוודאי מוטלת עלינו החובה לתת את הדעת לתופעה של הדתלשי"ם. אכן, יש פה תופעה שמאוד מדאיגה. גם אם נסכים שלא מדובר על אחוז הגבוה כפי שצויין, בכל זאת, מדובר על אחוז שמראה שיש בעיה. לעומת זאת, בנוגע לנושא הגיור אני טוען מספר טענות:
- האחוז הוא לא כך גבוה.
- הקולאות לא יביאו לידי פתרון הבעיה. רוב אלו שאינם מתגיירים, לא מתגיירים משום הקושי בגיור אלא משום שהגיור לא מעניין אותם. הם אינם רואים צורך בכך. כיון שכך הקולאות לא יביאו לידי ריבוי גרים.
- הרבה מהקולאות אינן מתקבלות להלכה למעשה אפילו בשעת הדחק. וזאת משום שרבנים מסויימים סוברים שיש דעות יחידאיות שמקילות בענייני גיור בקבלת מצוות ולדעתי אין דעות יחידאיות כאלו.
- אפילו אם נאמר שאכן יש דעות יחידאיות כאלו אי אפשר לפסוק כמותן אפילו בשעת הדחק, כיון שהן מיעוט ביותר. על מיעוט כזה לא סומכים אפילו בשעת הדחק.
- אכן, יש לתת את הדעת לתופעה ויש לנסות למצוא פתרון. אבל, עלינו לדעת שיש דרכי פתרון שונות מהקולאות בגיור. נוסף על כך, לא תמיד יש פתרון שלם. יש פתרונות לצמצם את הבעיה. ראשית התיקון יהיה נעשה על ידי חיזוק הצעת החוק של הח"כ היקר בצלאל סמוטריץ שבא לתקן את סעיף הנכד ולצמצם עלייתם של גוים רבים.
הרב חיים אמסלם התנגד להצעתו של הח"כ בצלאל סמוטריץ לתיקון סעיף הנכד וזאת משום שלדעת הרב אמסלם יש מושג "זרע ישראל". ילדים שהם צאצאי יהודים הם בגדר "זרע ישראל" ומוטל עלינו להביא לגיורם. עם כל הכבוד לרב חיים אמסלם, לדעתי, יש מקום לחלוק על הבנתו משום מספר סיבות:
- המושג "זרע ישראל" אינו ברור, וכבר נחלקו בדבר הרב עזריאל הילדסהיימר זצ"ל והרב צבי הירש קאלישר זצ"ל (בשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר, יורה דעה סימן רכט-רל). הרב עזריאל הילדסהיימר טען שאין מושג כזה, ואין שום סיבה להביא לידי גיור ילדים של יהודים [כוונת הדברים שהאב יהודי והאם גויה]. לדעתי, הוא הביא ראיות רבות ודבריו נכוחים וצודקים [הארכתי בנושא זה בספרי "גר המתגייר", כרך ג, במאמר "בן תערובת", עמ' 341-359].
- אפילו לפי ההבנה שיש מושג "זרע ישראל", עד כמה נאמר שיש גדר "זרע ישראל"? אפילו אם נאמר שהמושג שייך לגבי הילדים של היהודי, בוודאי הוא לא שייך כלפי הנכדים. וכי נאמר שמוטל עלינו להביא לידי גיורם של הנינים ובני נינים.
- המציאות עומדת בניגוד לטענתו. בסופו של דבר מביאים גוים רבים לארץ ולא מגיירים אותם. אם כן, עם כל הרצון הגדול והעז להביא לידי גיור "זרע ישראל", בסופו של דבר מביאים לידי התבוללות. מביאים גויות שלא מתגיירות והן מתחתנות עם יהודים ומאבדים את "זרע ישראל" ממש.
אולי כדאי להפסיק עם הקולאות ונעשה דבר פשוט תיקון סעיף הנכד.