אם עשה צרכיו ולא בירך מיד לאחר מכן, יש מחלוקת בין האחרונים עד כמה זמן יכול לעבור ועדיין יוכל לברך ברכת "אשר יצר" על עשיית צרכיו מקודם לכן. ב"משנה ברורה" (אורח חיים ז, א) מבואר שיכול לברך אפילו שעבר זמן מרובה משעת עשיית צרכיו. הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת "יחוה דעה", חלק ד, סימן ה; "ילקוט יוסף", סימן ז, סעיף י) נקט שיכול לברך כל עוד שלא עברו שבעים ושתים דקות. ב"כף החיים" (אורח חיים, סימן ו, ס"ק ז, ס"ק ח) מבואר שיכול לברך כל עוד שלא עבר חצי שעה.
במקרה שלא בירך לאחר עשיית צרכיו ולאחר זמן היה נצרך לעשיית צרכים, יש מחלוקת בין האחרונים האם יברך קודם שיעשה את צרכיו על עשיית הצרכים הקודמים, או שיברך רק פעם אחת לאחר עשיית צרכיו בפעם השניה? נראה שלהלכה יש לנקוט מצד הספק שיברך רק פעם אחת (עיין "משנה ברורה", אורח חיים ד, ג; "משנה ברורה", שם ז, א).
במקרה שעשה צרכיו ולא בירך ולאחר מכן שוב עשה צרכיו, יש מחלוקת בין הפוסקים האם יברך פעמיים ברכת "אשר יצר", או יברך רק פעם אחת. דעת ה"שולחן ערוך" (אורח חיים ז, ג), שיברך פעמיים. אבל, רבים מהאחרונים חלקו על ה"שולחן ערוך" ונקטו שיש לברך רק פעם אחת ("משנה ברורה", שם ז, ו; "ילקוט יוסף", סימן ז, סעיף י). מצד הספק יברך רק פעם אחת.