בפרשתנו אנחנו מוצאים שיעקב מגיע למקום כל שהוא הולך לישון וחולם חלום. לאחר שמתעורר מהחלום הוא אומר: "אכן ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי".
לא מובן מה כוונת הדברים אכן השם במקום הזה ואנכי לא ידעתי? וכי יעקב לא ידע שהקב"ה בכל מקום? מה החידוש שהוא במקום הזה?
אפשר להסביר שהחידוש שהקב"ה נמצא גם בחו"ל. החלום היה בחו"ל. אבל, נראה שיש בכך דוחק. נראה להסביר שהדברים קשורים לחלום. כאן התגלה ליעקב החידוש של החיבור בין השמים לארץ. כוונת הדברים עד עכשיו יעקב סבר שהקב"ה נמצא רק במקום שלומדים תורה. רק בישיבת אהלי התורה. כאן התגלה לו שהקב"ה נמצא גם בארץ. הארץ והשמים צריכים להתחבר ביחד. אדם יכול למצוא את הקב"ה בכל דבר ודבר. ולא הכוונה רק למצאו, אלא גם להתחבר עמו. כל פעולה של האדם יכולה להיות פעולה של עבודת השם. בכל דרכיך דעהו. יעקב עכשיו הולך לעבוד אצל לבן והוא הולך להתחבר אל הקב"ה בכל רגע ורגע, אפילו בעבודות החולין.
יש מחלוקת ר' ישמעאל לרשב"י בהסבר הפסוק "והגית בו יומם ולילה", ובעצם ביחס לתורה ולעבודה. רשב"י בגישה שיש ללמוד תורה בכל רגע ורגע, והקב"ה ישלח לו את הפרנסה. ר' ישמעאל אומר "הנהג בהן מנהג דרך ארץ". ראיתי פעם שר' חיים מוואלין הסביר שכוונת הדברים שבדרך ארץ הוא מנהיג את התורה. גם כשוסק בדרך ארץ הוא עוסק בתורה, חושב על התורה. ובעצם זוהי עבודה יותר קשה מהעבודה של רשב"י. ונראה להסביר שבעצם יש כאן חיוב שבעצם הדרך ארץ שלו, העבודה שלו תהיה עבודה לשם ה', לשם התורה. הגדולה היא שגם עבודת החולין שלו תהפוך לעבודה של קדושה כיון שהיא תהיה לשם שמים.
כדי להגיע לדרגה זו הוא קודם הולך לאהלי שם ללמוד י"ד שנה כפי שמתבאר בדברי חז"ל ובדברי רש"י. אפשר להגיע להבנה זו רק לאחר שקיעה בתורה. אבל, צריך להבין הרי יעקב כבר למד תורה מעל שישים שנה, מה יוסיפו העוד י"ד שנה באהלי שם? מה לימוד תורה זה שונה מלימוד התורה בבית יצחק ורבקה?
התירוץ הפשוט שהלימוד תורה מקודם לא היה במטרה כדי להגיע למדרגה זו של חיבור ארץ לשמים. הבנה זו לא היתה בתודעה. לכן, רק לאחר שהגיע להבנה זו יוכל ללמוד תורה שיוכל להביא אותו להצלחה בעניין זה.
עוד אפשר לתרץ שההבדל בין בית מדרש של שם ובין בית המדרש של יצחק הוא בכך שהלימוד תורה אצל יצחק אינו לימוד תורה שבא במפגש עם העולם מבחוץ. הוא לימוד תורה שהאדם נמצא לבד. אין לו התחברות עם העולם הזר. הוא מתנתק ושוכן באהלו. אהלי שם הם אהלים של לימוד תורה שבאים מתוך מפגש עם האחר, עם אלו שזרים לאמונה. יעקב הולך למקום שזר לאמונתו ועכשיו צריך להתעסק בענייני חולין, לכן צריך לימוד תורה מיוחד.
שנזכה לחבר בין הארץ לשמים ונזכה לעבוד את השם בכל פעולותינו.