בדברי הגאונים והראשונים לא מצינו שאסרו עשיית סעודות שמחה בימים אלו. אבל, בהלכות אבילות[1] מצינו שהאבל לא נכנס לבית המשתה בזמן האבילות שלו, אינו עושה סעודות שמחה וכו'.
בעל ה"מגן אברהם"[2] סבר שמותר לעשות סעודת אירוסין. ונראה מדבריו שמותר גם לעשות סעודת שידוכים.
יש לדון לפי הדברים האלו, שאולי יש ללמוד מכאן, שסתם סעודת שמחה אסורה, אלא כאן כיון שזה עניין של מצוה, על אף שאין כאן ממש סעודת מצוה, בכל זאת, יש בכך ענין של מצוה, לכן הדבר מותר.
הרב יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל[3] כתב שמותר לעשות סעודות הרשות, כמו סעודות מריעות, ובלבד שיהיו בלי ריקודים ומחולות.
להלכה למעשה, נראה להיקל בדבר ומותר לעשות סעודות רשות בימי ספירת העומר.
[1] "טור" ו"שולחן ערוך", יורה דעה, סימן שצא.
[2] אורח חיים תצג, א.
[3] "ערוך השולחן", אורח חיים תצג, ב.