יש מחלוקת בין הפוסקים האם מברכים ברכת "על נטילת ידים" בביתו בסמיכות לנטילתו, או שמברך ברכה זו בבית הכנסת ביחד עם שאר ברכות השחר? יש ראשונים שטענו שיש לברך ברכה זו בבית הכנסת יחד עם שאר ברכות השחר. שברכה זו היא חלק מברכות השחר. יש שהוסיפו ואמרו שהטעם שתיקנו לברכה דווקא בבית הכנסת כדי לפטור את אלו שאינם בקיאים. ומברכים את הברכה גם במקרה שכולם בקיאים, כיון שלא מחלקים בדבר. אבל, יש שטענו שברכת "על נטילת ידים" שונה משאר ברכות השחר, שהיא ברכה המצוות, והרי יש דין שבברכת המצוות יש לברכן עובר לעשייתן – בסמיכות לקיום המצוה (עיין מסכת פסחים ז, ע"ב), ולכן יש לברך ברכת "על נטילת ידים" בסמיכות לנטילת הידים (עיין "טור", אורח חיים, סימן ו; "בית יוסף", אורח חיים, סימן ד; סימן ו). יש שטענו שגם לדעה שאפשר לברכה בבית הכנסת יש להקפיד שלא לעשות הפסק, שמיד לאחר הנטילה ילך לבית הכנסת. אבל, אם מתעכב בביתו ולא הולך מיד, אין לברכה בבית הכנסת (עיין "משנה ברורה", אורח חיים ו, ח).
ר' יוסף קארו זצ"ל ("בית יוסף", אורח חיים, סימן ו) טען שלפי הטעם של הרשב"א לברכת "על נטילת ידים", נראה שיש לברכה ביחד עם שאר ברכות השחר, שהרי טעם הברכה משום שהתקדש לעבודת השם, לכן יש לברכה דווקא בבית הכנסת כשבא להתפלל. בעל ה"טור" (אורח חיים, סימן ו) נקט שאפשר לעשות כך ואפשר לעשות כך. אבל, ר' יוסף קארו (ב"בית יוסף" שם) כתב שמנהג בני ספרד לברך בבית בסמיכות לנטילת הידים. ב"שולחן ערוך" (אורח חיים ו, ב) הובא שיש שנהגו לברך ברכת "על נטילת ידים" בבית הכנסת עם שאר ברכות השחר, אבל בני ספרד נהגו לברכה בבית. הרמ"א הגיה על דבריו וכתב שאין לברך את הברכה פעמיים, אם מברכים בבית לא יברך בבית הכנסת וכן להיפך. אם כן, נראה שההכרעה של הרמ"א שאפשר לברכה בבית הכנסת. אלא, נוסיף שהרמ"א הביא מחלוקת במקרה שלומד בביתו קודם התפילה, אם יש לברך ברכת "על נטילת ידים" בבית ולא לברכה בבית הכנסת.
נראה שלהלכה למעשה, יש לנהוג כדעת בני ספרד ולברכה דווקא בסמיכות לנטילת הידים (עיין "משנה ברורה", אורח חיים ו, ט).
עוד נחלקו הפוסקים האם יברך ברכת "על נטילת ידים" מיד לאחר נטילת ידיו שנטל סמוך לקימתו ממיטתו, או שיברך על נטילת הידים לאחר עשיית צרכיו, סמוך לתפילה?
נקודת המחלוקת נובעת משתי נקודות:
- מחלוקת הראשונים בטעם הנטילה. לפי הטעם שצריך שיהיו ידיו נקיות, הרי יש לברך על הנטילה השניה. אך, לפי הטעם שנעשה בריה חדשה, יש מקום לומר שצריך לברך על הנטילה הראשונה.
- המקובלים סברו שלא סר הרוח הרעה עד שמברך על הנטילה, לכן חייבים מיד בקימתו ממיטתו ליטול את ידיו ולברך את ברכת "על נטילת ידים" כדי להסיר את הרוח הרעה.
למעשה אפשר לנהוג כשתי השיטות. אולם, יש להעיר שאם נוהגים כמקובלים ומברכים "על נטילת ידים" מיד בקומו בבוקר, מן הראוי להסמיך את ברכת "על נטילת ידים" לתפילה מסויימת. לכן, נכון להסמיכה לברכות התורה וברכות השחר. ולפחות לברכות התורה. אך, נראה שבדיעבד אין הדבר מעכב[1].
[1] עיין "ביאור הלכה", אורח חיים, סימן ד, סעיף א, ד"ה ואפילו לא וכו'; "משנה ברורה", אורח חיים ו, ט; "כף החיים", אורח חיים ו, ב; "מגן אברהם", אורח חיים ו, ח; הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל (שו"ת "אור לציון", חלק ב, פרק א, הלכה ה) נקט שעדיף לברך על הנטילה הסמוכה לתפילה.