בדברי ה"שולחן ערוך" ובנושאי כליו לא מוזכר איסור לבישת בגדים חדשים, וכן אמירת ברכת שהחיינו בימי ספירת העומר.
אבל, מובא במספר ספרי מנהגים[1] שאין לקנות בגדים חדשים בימים אלו. נראה שיש מקום ללמוד מדברי ר"י אבן שועיב[2] שאין לברך ברכת שהחיינו בימים אלו. כיון שהוא כתב שם כאחד מהטעמים שלא מברכים ברכת שהחיינו על מצות ספירת העומר, משום שהימים האלו הם ימי דין, וברכת שהחיינו היא מורה על שמחה.
הראשונים שהזכירו את המנהג שלא לחדש בגד חדש, לא הזכירו שהטעם משום שאין לברך ברכת שהחיינו בימים אלו.
בעל ספר "אליה זוטא"[3] כתב בשם ר' ירוחם שלא אומרים ברכת שהחיינו על מצות ספירת העומר, לפי שהם ימי דין. אבל, יש להעיר שדברי ר' ירוחם הם כדברי ר"י אבן שועיב, שהובאו לעיל. הדברים שם נאמרים מצד ענייני הקבלה.
יש עוד להעיר שאפשר לומר שדווקא לא מברכים ברכת שהחיינו על מצות ספירת העומר. אך, אין בדבריהם ביאור שאין לומר ברכת שהחיינו על אכילת פרי חדש, או לבישת בגד חדש.
בעל ה"משנה ברורה"[4] כתב שאם נזדמן לו איזה עניין שצריך לברך עליו ברכת שהחיינו, יברך.
משמע שסתם כך, אין לברך ברכת שהחיינו.
גם בעל שו"ת "עוללות אפרים"[5] כתב שאין לברך ברכת שהחיינו בימי ספירת העומר.
לעומת זאת, יש לציין שבעל שו"ת אפרקסתא דעניא"[6] התיר במקרה שהיה צריך בגד חדש, ורק ניתן לו בימי ספירת העומר
הרב עובדיה יוסף זצ"ל[7] האריך בדין זה, ומסקנתו שבמקומות האלו שלא נתברר המנהג להחמיר, חוזרים לעיקר הדין שיש להקל בין בבגד חדש ובין בפרי חדש. בין בחול בין בשבת. והמחמיר בבגד חדש להניחו לל"ג בעומר תבוא עליו הברכה. ומי שנהג כבר להחמיר ישאר במנהגו לגבי בגד חדש. אבל, לעניין פרי חדש אין להחמיר כלל. והוא כמנהג טעות שמבטלים אותו ולא צריך לעשות אפילו התרת נדרים[8]. וכן נראה שמותר לתקן ולתפור ולקנות מלבושים חדשים בימי הספירה לחתן שעושה נישואין בל"ג בעומר לפי מנהג אשכנז, או בל"ד בעומר לפי מנהג ספרד.
גם הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל[9] דן בשאלה הזו, ונקט שאפשר לקנות או לתפור בגדים חדשים בימי ספירת העומר, וכן אפשר לברך ברכת שהחיינו בימי ספירת העומר.
להלכה למעשה, נראה שמי שלא נהג איסור בדבר, לא צריך להחמיר לעניין ברכת שהחיינו על פירות חדשים. שלא מצינו כמעט מנהג זה בדברי הראשונים והאחרונים, ואפילו בימי בין המצרים יש פוסקים שנקטו שמותר לברך ברכת שהחיינו. אולם, לעניין קניית בגדים חדשים ולבישתם, יש מקום להדר ולהחמיר בדבר, אבל בוודאי אין למחות במקילים בדבר. אך, נראה שמדובר דווקא בבגדים שאכן גורמים לאדם שמחה.
[1] עיין בספר "לקט יושר", חלק א, אומר חיים, עמ' צח, ענין א; מובא בספר "מנהג טוב", סימן סא שלא לחנך כסות ושום דבר חדש, מפסח עד העצרת; כן מובא בספר "יוסף אומץ", סימן תתמה, שאסור ללבוש בגד חדש בתקופה זו.
[2] ספר ויקרא, דרשה ליום ראשון של פסח.
[3] אורח חיים תצג, א.
[4] אורח חיים תצג, ב.
[5] חלק ב, מאמר קז.
[6] חלק א, סימן קעו.
[7] בשו"ת "יביע אומר", חלק ג, אורח חיים, סימן כו.
[8] שו"ת "יחוה דעת", חלק א, סימן כד.
[9] שו"ת "אור לציון", חלק ג, פרק יז, סעיף ב.