תמיד כשאני מגיע לקריאת פרשיות המשכן עולות לי מספר שאלות, מדוע התורה חוזרת שוב ושוב לספר על בניית המשכן? התורה מפרטת בפרוט איך בנו את המשכן, כליו ובגדי הכהנים, מדוע החזרה? יתר על כן, יש בכלל מקום לתמוה מדוע התורה צריכה לספר לי בדיוק איך נבנה המשכן, מה הם גדלי כלי המשכן וכו'? הרי בסופו של דבר חלקים נרחבים מהמשכן אין להם קיום עתידי. לא בונים את המקדש בגודל של המשכן. גם לגבי הכלים, כבר בבית המקדש הראשון לא בנו באותם הגדלים של המשכן. אם כן, מדוע התורה מפרטת כשאין לכך נפק"מ לדורנו וגם בדורות עברו?
נראה לי, שהתורה באה ללמדנו שני יסודות חשובים בקיום מצוות ה':
היסוד הראשון הוא קיום מצוות טכניות. יש אנשים שמחפשים את הרעיונות מאחורי המצוות ואומרים שלא חשוב קיום המצוות, אלא העיקר הוא הרעיון שנמצא מאחוריהן. מאוד מטריד אותם קיום מצוות טכניות שטעמן לא מובן. התורה מגלה לנו שבני ישראל קיימו ועשו בדיוק כפי שנצטוו. בפרשת פקודי יש משפט שחוזר על עצמו פעמים רבות (שש עשרה פעמים בצורות שונות): "ויעשו/ויעש… כאשר צוה ה' את משה". בני ישראל לא שאלו שאלות, מדוע צריך לעשות דווקא כך בצורה הזאת וכו', אלא עשו כאשר ציוה ה'. אולי ניסו להבין את טעמם של דברים, אבל בסופו של דבר עשו כפי שה' ציוה.
אין בכוונתי לומר שלא חשוב לדעת טעמי המצוות ולחקור ולהבין את מהות המצוות. בוודאי יש בכך חשיבות מרובה, ואלו שמקיימים את המצוות בלי להעמיק בטעמן ומהותן לוקים בחסר. אנשים שמקיימים מצוות באופן טכני, עוברים על דבר ה' (ישעיהו כט, יג): "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה". יש אנשים שיוצאים ידי חובת הדין כפי כיתובו, אבל לא לפי מהותו ועל כך נאמר "נבל ברשות התורה". לכן, יש לחבר את טעמי המצוות עם קיום המצוות.
היסוד השני הוא עשיית דבר ה' כפי ציוויו. יש אנשים שכביכול חושבים שהם מבינים יותר טוב מהקב"ה. הם חושבים שהם יודעים מה צריך לעשות, ואיך צריך לעשות. אפילו שה' לא ציוה את הדבר, הם חושבים שכך ראוי לעשות, יש בכך יותר תועלת. הקב"ה מגלה לנו שבני ישראל עשו "כאשר צוה ה' את משה", הם לא שינו לשתי הקצוות. הם לא הורידו, ולא הוסיפו. נראה שזוהי האזהרה "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו". הקב"ה לא רוצה שנגרע ממצוותיו, אבל יחד עם זאת אין להוסיף עליהן. הקב"ה יודע בדיוק מה מתאים לאדם ומה הוא נצרך כדי לעשות כדי להגיע לשלמותו.
אל לנו לחדש חידושים ומצוות חדשות שלא שערום אבותינו, נשמור את דבר ה' כפי ציוויו ובכך נזכה למסופר בסוף ספר שמות: "ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן".