השארת מקום לא מסוייד
שאלה: דוד קנה בית חדש, וכמובן רצה לקיים את ההלכה שצריך להשאיר אמה על אמה לא מסוייד. כתוב בגמרא שזה כנגד הפתח, השאלה נשאלת מה משמעות כנגד הפתח, האם הכוונה מול ממש, או גם מהצד מועיל?
תשובה: המקור לסוגיא הוא בגמרא במסכת בבא בתרא (ס, ע"ב):
אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא כנגד הפתח.
השאלה נשאלת מה הכוונה כנגד הפתח?
בעל ה"פרי מגדים" ("משבצות זהב", אורח חיים תקס, א) כתב שלא צריך שיהיה מול ונוכח הפתח, אפשר גם מהצד. הוא הוכיח שלפעמים הלשון מנגד, הכוונה מהצד.
אבל, נראה שיש הוכחה שצריך שיהיה מול הפתח. וזו מסוגיא נוספת בגמרא במסכת בבא בתרא (נג, ע"ב) בנוגע לסד סיוד בפלטרין שבנכסי הגר, שיש בכך מעשה חזקה וקונה את הפלטרין בכך שסד סיוד. כתוב בגמרא שרב יוסף אמר שצריך להיות אמה, ורב חסדא אמר שצריך להיות כנגד הפתח.
רשב"ם (שם) פירש שכנגד הפתח, הכוונה דרך כניסת פתח הבית בכותל שכנגדו, כיון ששם נראה יותר לנוי, אבל אם יסייד במקום אחר, צריך לסייד יותר מאמה.
מדברי הרמב"ם (הלכות זכיה ומתנה ב, ג) בדין זה של סד סיוד בנכסי הגר, משמע שצריך להיות דווקא כנגד הפתח, במקום אחר לא יועיל, אפילו אם יסייד יותר משיעור אמה (עיין "בית יוסף", חושן משפט ערה, אות יב). ב"שולחן ערוך" (שם, סעיף יג) נפסק כדברי הרמב"ם.
מדברי בעל ספר "מאירת עינים" (שם, ס"ק כ) משמע שצריך לעשות מול כניסת הפתח. אבל, יחד עם זאת, משמע שאם עושה במקום אחר יועיל אם יעשה יותר מאמה על אמה, דהיינו כדברי הרשב"ם.
בעל "ערוך השלחן" (שם, אות יד) פסק שאם אינו עושה כנגד הפתח, אז אולי צריך ב' אמות.
נציין שבעל שו"ת "יד חנוך" (סימן יח) הביא מהגמרא הזו הוכחה לדין שלנו בהשארת מקום לא מסוייד לזכר החורבן, שצריך להיות מול הפתח.