יש שני טעמים לנטילת ידים שמחמתם צריך לברך על נטילת ידים בבוקר: א. משום שידיו עסקניות ובלילה אי אפשר שלא נגע בבשרו המטונף, ולפני התפילה צריך שידיו יהיו נקיות. ב. משום שהאדם נעשה כבריה חדשה בבוקר על שם הפסוק "חדשים לבקרים רבה אמונתך" (איכה ג, כג), וצריכים להודות לה' על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו. על שם כך נתקנו כל ברכות השחר שאדם מברך בקומו בבוקר. ומשום שעכשיו הוא קם לשרת את ה', הרי צריך להתקדש וליטול ידיו ככהן שמקדש ידיו מהכיור קודם עבודתו. המחלוקת הזו היא בין הרשב"א לרא"ש. הרא"ש נקט שהברכה משום שידיו עסקניות. הרשב"א נקט שהברכה משום שהאדם נעשה בריה חדשה (עיין "טור", אורח חיים, סימן ז; "בית יוסף", אורח חיים ד, א; ד, ז)[1].
יש עוד טעם לנטילת ידים והוא כדי להסיר את רוח הרעה, אך מטעם זה אין חיוב לברך על הנטילה (עיין "בית יוסף", אורח חיים ד, ה; רמ"א, אורח חיים ד, יד). נוקטים להלכה מספק ככל הטעמים (עיין "משנה ברורה", אורח חיים, סימן ד, ס"ק א, ס"ק ח).
יש אחרונים שהעלו מספר נפק"מ בין הטעמים השונים:
- אם ישן בלילה עם כפפות. לפי הטעם משום שידיו עסקניות, אין כאן חשש שידיו נגעו במקום מטונף, ולכן לא צריך נטילת ידים. אבל, לפי הטעם שאדם נעשה בריה חדשה, הרי כאן נעשה בריה חדשה וצריך נטילת ידים (עיין "ביאור הלכה", אורח חיים, סימן ד, סעיף יג, ד"ה אם היה נעור; יש לציין שר' יואל סירקיס ["בית חדש", אורח חיים ד, ב] טען שבין לדעת הרשב"א ובין לדעת הרא"ש, יש לא פלוג ובכל מקרה יש ליטול את ידיו בבוקר ולברך על הנטילה).
- אם היה ער כל הלילה. כאן לא שייך הטעם של ידיו עסקניות, לכן לדעת הרא"ש, בוודאי לא צריך לברך. בנוגע לדעת הרשב"א שמשום בריה חדשה, ר' יוסף קארו ("בית יוסף", אורח חיים ד, יג) בתחילה כתב שיש מקום לטעון שלא צריך לברך, שבריה חדשה היא דווקא כשהולך לישון ומפקיד את נשמתו ביד הקב"ה. אבל, לאחר מכן כתב שיכול להיות שיש כאן לא פלוג, וגם אם לא ישן יצטרך לברך לדעת הרשב"א. להלכה למעשה, הוא פסק ב"שולחן ערוך" (אורח חיים ד, יג) שיש ספק בדבר, לכן יטול את ידיו. הרמ"א הוסיף שיטלם בלי ברכה. יש לציין שיש עוד אחרונים שדנו בנפק"מ זו, יש שצידדו לומר שבין לדעת הרשב"א ובין לדעת הרא"ש, יש לומר לא פלוג וצריך לברך (עיין "בית חדש", אורח חיים ד, ב). יש שטענו שדווקא לדעת הרשב"א, יש לא פלוג ולא לדעת הרא"ש (עיין "טורי זהב", אורח חיים ד, ט). יש שצידדו שדווקא לדעת הרא"ש, יש לא פלוג, אבל לא לדעת הרשב"א (עיין "מגן אברהם", אורח חיים ד, יב) ר' יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל ("ערוך השלחן", אורח חיים ד, יב) סבר שלהלכה למעשה כיון שנראה שלדעת שניהם, יש לא פלוג, לכן יש לברך. אבל, נראה שלדעת רוב האחרונים אין לו לברך. אם הלך לשירותים ועשה שם צרכיו, יש שסברו שלכל הדעות יוכל לברך שכיון שנגע במקומות הצנועים בזמן שעשה צרכיו צריך ליטול את ידיו לצורך התפילה (משנה ברורה", אורח חיים ד, ל; "ביאור הלכה" שם, ד"ה ויטלם בלא וכו'). אבל, יש שציינו שגם בכה"ג יש ספק ברכות, כיון שיכול להיות שלדעת הרשב"א לא נעשה בריה חדשה במקרה שהיה ער כל הלילה, לכן ספק ברכות להקל ולא יברך (עיין ספר "מאמר מרדכי", אורח חיים ד, ח; "ילקוט יוסף", הלכות השכמת הבוקר, סימן ד, אות ח).
- כשהסיח דעתו מידיו בשאר היום, אם צריך נטילת ידים קודם התפילה. לפי הטעם של ידיו עסקניות, הרי צריך נטילת ידים קודם כל תפילה כשהסיח דעתו משמירת ידיו. אבל, לפי הטעם של בריה חדשה, הרי רק בבוקר צריך נטילת ידים ולא לפני כל תפילה ותפילה (עיין "שולחן ערוך", אורח חיים ז, א; "משנה ברורה", אורח חיים ז, ג).
להלכה בכל המקרים האלו יש ליטול את ידיו בלי ברכה.
בהקשר לכך יש לציין שיש מחלוקת בין הפוסקים אם יש לברך על נטילת ידים בכל פעם שעושה את צרכיו. יש ראשונים שנקטו בין שעשה צרכים גדולים ובין קטנים, יש לברך על נטילת ידים. הטעם לכך הוא משום שצריך לברך ברכת אשר יצר, ואי אפשר לברך ברכת אשר יצר כשידיו מטונפות, לכן חייב ליטול את ידיו ומברך על כך. יש שטענו שבמקרה שעשה צרכים גדולים ולא שפשף, לא חייב בנטילת ידים, לכן לא מברך על נטילת ידיו. אבל, הרא"ש טען שלא מברכים על נטילת ידים, אלא אם מתפלל לאחר שעשה צרכיו. ראשונים אחרים נקטו שמברך על נטילת ידים רק בבוקר ולפני אכילת לחם, אבל לא בכל מקרה שעושה צרכיו (עיין "טור" ו"בית יוסף", אורח חיים ז, א). להלכה למעשה, אנחנו נוקטים כמו הפוסקים שאמרו לברך רק בבוקר ולפני אכילת לחם (עיין "שולחן ערוך" ורמ"א, אורח חיים ז, א). אבל, לכתחילה יש ליטול את ידיו לפני כל תפילה ותפילה משום דברי הרא"ש, רק לא יברך על כך.
[1] כדאי לציין לדברי הרב יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל ("ערוך השלחן", אורח חיים ד, ו) שהבין שלדעת הרשב"א הנטילה היא לצורך תפילה. המחלוקת בין הרא"ש לרשב"א היא בטעם שצריך ליטול את ידיו לתפילה. לדעת הרא"ש, הטעם הוא משום נקיות הידים. לדעת הרשב"א, הטעם הוא משום בריה חדשה. עדיין, יש לומר שגם לדעתו, תהיה נפק"מ ביניהם לגבי שאר התפילות אם צריך נטילת ידים.