מסופר על חולה שהלך לרופא. הרופא בדק אותו ורשם לו מרשם לתרופות. החולה התחיל להתווכח עמו ואמר שלא צריך את התרופה הזו, אולי אפשר לטפל בצורה אחרת. הרופא שאל את החולה, האם הוא למד רפואה? השיב לו החולה בשלילה. אז שאלו הרופא, מהיכן הוא יודע מה הטיפול הנכון? השיב החולה שכך נראה לו מסברה. אמר לו הרופא, אפשר גם למות מסברה.
מדוע חברי כנסת שאינם מבינים כראוי בהלכה קובעים מה נכון מבחינה הלכתית ומה לא נכון? אמירה שאלו שמחמירים הם בגישת בית שמאי אינה ראויה. יש אנשים שחושבים שההלכה היא ככלי ביד הפוסק, ויכול הפסוק להחליט כל פסיקה שירצה. הפוסקים שפסקו בצורה מחמירה פסקו כך כיון שהבינו שכך ההלכה, כך הוא רצון ה'.
הטענה שהדבר החשוב בגיור הוא הצטרפות לכלל ישראל, אינה נכונה. עיון בדברי הראשונים והאחרונים יוכיח זאת. גם הפוסקים המקילים והציוניים אינם סוברים כך. לנפתלי בנט יש זכויות רבות ועשה פעולות רבות ומבורכות אבל, כאן אהבתו הגדולה הביאה אותו לידי טעות. בטוחני שפעולותיו של נפתלי בנט נובעות מרצון אמיתי לעזור לעם ישראל. אולם, על אף זאת, נראה שכאן שייכים דברי המלאך למלך כוזר: "כונתך רצויה אצל א-להים, אבל המעשה שלך אינו רצוי". לדעתי, אין זה נכון, שחברי כנסת יעסקו בענייני הלכה, זהו תחומם של הרבנים.
לגופם של דברים נראה לי שיש מי שמטעה את השר נפתלי בנט בעובדות בשטח: רוב המגיירים בבתי הדין הם מרבני הציונות הדתית והם רבנים שמקילים ביותר בגיור. אין החמרה בגיור אצל בתי הדין לגיור. נצטט דברים שכתב הרב ישראל רוזן זצ"ל שייסד את מנהל הגיור וישב כדיין בבית דין לגיור. הוא הכיר מקרוב את דייני הגיור וגם את המתגיירים, וכך הוא כתב: "דייני הגיור ניצבים בחזית הגיור, במעשים ולא בדיבורים, גם לנוכח העולם החרדי, ולא מתקפלים. עובדה! 90% לפחות מן המתייצבים בפנינו מתגיירים; כ70% ב'מכה ראשונה', וכ20% בהופעה שניה בפני בית הדין". דברים אלו נכתבו בשנת תש"ע (עיין ספר "ואוהב גר", עמ' 246).
הוא הוסיף (שם, עמ' 244-245): "למרות שאני מזוהה עם המקילים ביותר בתחום הגיור, אינני מאמין כי בזירה זו טמון הפתרון לייהודם של מרבית בני הנכר אשר בקרבנו. גם אם נשקיע בקמפיינים תקציבי עתק… לא נצמצם בדרך הטבע את ממדי הנכרים בישראל לא מתחת לסף של 5%, אלא אם כן תוערה רוח חסד ממרום. מחקרים וסקרים שנערכו בקרב אוכלוסיית העולים מלמדת כי הרוב אדיש לנושא.
סקר שערך מכון 'צומת' בתשס"ד העלה כי 57% סבורים ש'אין צורך בגיור', רק 17% חושבים כי התהליך קשה והשאר מתפזרים בין תשובות שונות… מחקרים דומים שנערכו על ידי גורמים שונים מצביעים על מגמה דומה". הוא המשיך וכתב: "עדות לכך ש'אין צורך להתגייר' נמצאת גם בעובדה שאין כל נהירה לגיור הרפורמי… כמות המתגיירים הרפורמים אפסית פחות ממאה לשנה".
בהמשך הוא נתן עצות לתיקון הדברים: "א. חייבים, ממש חייבים, לשנות את חוק השבות, ולהוציא ממנו את 'סעיף הנכד'… ב. הכרחי, ממש הכרחי, להחזיר מיידית את סעיף 'דת/לאום' לתעודת הזהות המצויה בכיס… ג. יש לעודד בכל דרך את הגיור בישראל, בעיקר באמצעות תקשורת חיובית, ואפילו מגוייסת".
העברת הגיור לרבני ערים, לא תביא לידי תיקון הדבר ולא תעלה את מספרם של המתגיירים. היא תביא רק לידי החרפת הבעיה ולקרע באומה. רבים לא יקבלו גיורים אלו. אין פתרון קסם מיידי, ועלינו להבין שיהיו נכרים שיגורו עמנו. הפתרון האמיתי הוא חינוך אמיתי לערכי היהדות. נוסיף שמצד אחד פועלים לצמצם את ההתבוללות על ידי הקלות בגיור ומצד שני מביאים נכרים רבים לארץ ישראל. עכשיו דנים להביא לארץ ישראל אלפי אתיופים שרבים מהם נכרים ובוודאי בכך נביא לידי התבוללות.
אנשים חושבים שאפשר לגייר בכל דרך, ובכך שאמרנו שהם התגיירו יבוא הכל על פתרונו. אך, לא כך הם הדברים, יש כללים כדי להתגייר. אחד שמתגייר שלא כהלכה, אינו נחשב יהודי, יש לו אולי תעודת יהדות, אבל הוא נשאר כנכרי. יש כאן מעשה רמיה הן כלפי המתגייר והן כלפי עם ישראל. המתגייר חושב שיש כאן גיור ואין זה נכון. יהודי שירצה להתחתן עם גיורת, יחשוב שהתגיירה כהלכה והיא עכשיו נחשבת יהודיה, ואין כך הדבר.
קל להרוס, קשה לבנות. שלא נמהר להרוס את הקיים, את הרבנות הראשית לישראל. כדאי לנסות לתקן, ולא לבנות מחדש.