יש לחקור האִם הצורך בברית מילה בגיור הוא משום שהגר נהיה יהודי, וכיון שכל יהודי צריך לעשות ברית מילה לכן גם הגר צריך לעשות ברית מילה, או שהברית מילה בגיור נצרך לעצם הגיור? הגר צריך לבצע את הברית מילה לא בגלל שהוא הופך ליהודי, אלא כדי להפוך להיות יהודי הוא צריך לבצע ברית מילה. שאלה שעולה מחקירה זו היא, מה הדין במקרה שאחד נימול משום שחשבו שהוא יהודי ולבסוף נתגלה שהוא נכרי. האִם הברית מילה עולה בשביל הגיור, או שהוא יצטרך הטפת דם ברית?
לכאורה, שאלה זו תלויה במחלוקת ראשונים בנוגע לביאור הסוגיא במסכת יבמות[1]:
עבדיה דרבי חייא בר אמי אטבלה לההיא עובדת כוכבים לשם אנתתא [העבד של ר' חייא בר אמי הטביל עובדת כוכבים אחת לגיור כדי לישא אותה], אמר רב יוסף: יכילנא לאכשורי בה ובברתה [אני יכול להכשיר את העבודת כוכבים וגם את בתה שנולדה לה]; בה, כדרב אסי, דאמר רב אסי: מי לא טבלה לנדותה? בברתה, עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל – הולד כשר. ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא [היה אחד שהיו קוראים לו בן ארמית], אמר רב אסי: מי לא טבלה לנדותה? ההוא דהוו קרו ליה בר ארמאה [היו קוראים לו בן ארמי], אמר ריב"ל: מי לא טבל לקריו?
נחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא "מי לא טבלה לנדותה". איך תועיל הטבילה לנידותה הרי צריך טבילה בפני בית דין? יש להוסיף עוד שאלה שהרי היא לא טבלה לשם גרות, היא טבלה לשם נידות. יש מחלוקת האם הטבילה לנידותה פעלה כטבילה לגיור והטעם שהיא מועילה כיון שלא צריך בית דין לטבילה, אלא רק לקבלת מצוות[2]. או שהטבילה לנידותה לא פעלה כטבילה לגיור, אלא רק כהוכחה שכנראה מקודם לכן טבלה לגירות. כיון שהיא נהגה במנהגי יהדות, יש בכך הוכחה שהיא גיורת וטבלה לגירותה בפני בית דין[3].
לכאורה, יש לומר ששתי השיטות האלו נחלקו בשאלההאִם טבילה שלא נעשית לשם גיור, אלא לשם מצוה שיהודים חייבים בה, יכולה להועיל בתור טבילה לגיור, או שצריך טבילה לשם גיור?
אמנם, יש להעיר שיש מקום להבנה שגם לפי השיטה שהטבילה לנידותה פעלה בתור טבילה לגירותה, טבילה לנדותה לא יכולה להוות כטבילה לגיור. כלומר, אם רק התכוונה לשם טבילה לנידותה הטבילה לא תועיל לגיור. אלא, היא טבלה לנידותה והתכוונה לשם טבילה לגיור. בעל ה"טורי זהב"[4] הסביר שאם לא היה בדעתה באותה שעה להתגייר, לא היתה טובלת לנידותה. אם כן, מבואר שהטבילה היתה טבילה לגיור. אבל, אין הכרח גמור להבנה זו.
על פי מחלוקת זו יש לעיין בדין מילה. שכמו שיש ראשונים שסברו שהטבילה מועילה כטבילה לגיור אפילו שלא היתה טבילה לגיור אלא רק לנידותה, כך גם מי שנימול משום שחשבו שהוא יהודי מילתו תועיל גם בשביל הגיור.
אכן, הרב אשר וייס שליט"א[5] תלה את שאלתנו, במחלוקת הראשונים בביאור הסוגיא לעיל. שלדעת הראשונים שהטבילה לנידותה מועילה לטבילה לגרות, כן יהיה דין בברית מילה. אך, לדעת הראשונים, שהטבילה לא מועילה לטבילה לגיור, אלא היא רק הוכחה בעלמא, שטבל לפניכן. הרי גם במילה, צריך מילה לשם גרות. לכן, אם נימול לשם מצות ברית מילה, לא תועיל המילה ויצטרך הטפת דם ברית.
לכאורה, היה לנו להכריע הלכה למעשה שתועיל הברית מילה כיון שאנחנו פוסקים שטבילה לנידותה מועילה כטבילה לגיור. כך נפסק ב"טור" וב"שולחן ערוך". אך, נראה שאי אפשר להכריע כך, מכיון שלא ברורה שיטת ה"טור" וה"שולחן ערוך", ויש מקום להסבירם כפי הבנת בעל ה"טורי זהב". שלפי הבנתו מדובר שטבל לשם גיור. נוסף על כך, קשה לחלוק על דברי הראשונים והאחרונים הרבים שנקטו שהטבילה לנידותה לא פועלת בתור טבילה לגיור. גיור הוא נושא מאוד חמור, ויש לחוש לדעות אחרות בעיקר כשמדובר על פוסקים מובהקים כמו הרמב"ם.
בשאלתנו נחלקו רבים מהאחרונים[6], ולדעתי אין הכרעה ברורה בשאלה זו. לכן, במקרה שהמילה לא נעשתה לשם גיור, יש להצריך לעשות ברית מילה נוסף. בעיקר כשמדובר במקרה של גיור קטין, נראה שאי אפשר לסמוך על הברית מילה שנעשה לא לשם גיור, כיון שבגיור קטין יש צורך בבית דין בעת המילה[7].
[1] מה, ע"ב.
[2] עיין רש"י מסכת יבמות מה, ע"ב, ד"ה מי לא טבלה וכו'; תוס', מסכת יבמות מה, ע"ב, סוף העמוד; רא"ש, מסכת יבמות, פרק ד, סימן לא; חידושי הרשב"א, למסכת קידושין סב, ע"ב;
[3] בדעת הרי"ף (מסכת יבמות טו, ע"ב) יש מחלוקת. נראה לי, שיש להבין שלדעת הרי"ף, הטבילה לנידותה לא מועילה, אלא היא רק מוכיחה שהתגיירה. כך הסביר ר' יואל סירקיס ("בית חדש", יורה דעה, סימן רסח). גם נקטו בדרך זו מהר"י בן לב (בשו"ת שלו, חלק א, סימן יב), ר' אליהו בן חיים (שו"ת מהראנ"ח, סימן צב) ור' אהרן בן יוסף ששון (שו"ת "תורת אמת", סימן כ); אבל, הרמב"ן (בחידושיו למסכת יבמות מה, ע"ב, ד"ה מי לא טבלה וכו') הסביר את דברי הרי"ף בצורה אחרת, ולפיו הטבילה לנידותה פעלה בתור טבילה לגרות. גם הרשב"א (בחידושיו למסכת יבמות מה, ע"ב, ד"ה הא דאמרי' וכו') החזיק בביאורו של הרמב"ן. ר' מנחם המאירי (חידושי "בית הבחירה" שם מה, ע"ב, ד"ה הגוי שבא וכו') הביא את ביאורו של הרמב"ן. כך גם נקטו ה"טור" וה"שולחן ערוך" (יורה דעה רסח, ג) בביאור דעת הרי"ף. ובדעה זו הלך בעל ה"טורי זהב", יורה דעה רסח, ח; עיין בכל הדיון הזה בשו"ת "חמדת שלמה", יורה דעה, סימן כט; שו"ת "יביע אומר", חלק א, יורה דעה, סימן יט.
מדברי הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יג, ט) מבואר שהטבילה לנידותה פעלה בתור הוכחה לגירותה; עיין בחידושי הרמב"ן, מסכת יבמות מה, ע"ב; "מגיד משנה" שם על הרמב"ם; כן מבואר בדברי ר' יואל סירקיס, מהר"י בן לב, הרב אליהו בן חיים, ר' אהרן בן יוסף ששון ור' חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל (שו"ת "אחיעזר", חלק ג, סימן כז).
הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יג, ז) נקט להלכה שטבילה בפני בית דין מעכבת את הגיור, לכן הוא לא יכל להסביר שהטבילה לנידותה פועלת בתור טבילה לגרות.
נציין שיש עוד ראשונים רבים שהסבירו את הסוגיא בדרך אחרת, ולדעתם הטבילה בפני בית דין מעכבת את הגיור. לכן, לשיטתם אי אפשר להסביר שהטבילה לנידותה פעלה בתור טבילה לגיור. עיין ב"נמוקי יוסף", מסכת יבמות טו, ע"ב-מדפי הרב אלפסי, ד"ה מי לא וכו'; חידושי הריטב"א, מסכת יבמות מה, ע"ב; שו"ת 'הרשב"ש', סימן תסז; "שלטי גבורים"' מסכת יבמות טו, ע"ב-מדפי הרי"ף, אות ב.
[4] יורה דעה רסח, ח.
[5] "מנחת אשר", מסכת שבת, סימן לד, אות א.
[6] בדברי הרב משה פיינשטין יש מספר סתירות. במספר תשובות (שו"ת "אגרות משה", יורה דעה, חלק א, סימן קנח; שו"ת "אגרות משה", יורה דעה, חלק ג, סימן קה) נקט שמועיל הברית מילה שנעשה כיון שחשבו שהוא יהודי, אפילו במקרה של גיור קטין. אבל, יש תשובות אחרות (שו"ת "אגרות משה", יורה דעה, חלק ב, סימן קכו; שו"ת "אגרות משה", יורה דעה, חלק ב, סימן קכח) שנקט שזה לא מועיל בגיור קטין.
הרב צבי שכטר שליט"א (ספר "גינת אגוז", עמ' קלג, הערה 9) תמה על דברי הרב פיינשטיין. לדעתו, אי אפשר להתגייר בעל כרחו של בית הדין, כיון שבית הדין עומד במקום הקב"ה שהוא הצד השני בכריתת הברית. אי אפשר לכרות ברית עִם השני על כרחו. לפיכך, הוא סבר שאם הבית דין לא מכיר שזה שטובל בפניהם טובל לשם גרות, טבילתו לא מועילה. לכן, כך גם הדין לעניין המילה. אם צריך בית דין על המילה, הרי לא יועיל כשחושבים שמלים אותו משום שהוא יהודי.
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל (שו"ת "משפטי עוזיאל", כרך ז, אבן העזר, סימן יט) והרב צבי פסח פראנק זצ"ל (שו"ת "הר צבי", יורה דעה, סימן ריט) נקטו שהברית מילה מועיל. אבל, הרב יהושע מנחם אהרנברג זצ"ל (שו"ת "דבר יהושע", חלק ו, סימן ז) והרב משה שטרנברוך שליט"א (שו"ת "תשובות והנהגות", חלק א, סימן תקצז; שו"ת "תשובות והנהגות", חלק ד, סימן רלד) נקטו שהברית מילה לא מועיל.
הרב אליעזר יהודה וולדנברג זצ"ל ("הלכות מדינה", חלק ג, שער ח, פרק ג, אות ד) ציין למחלוקת האחרונים.
הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל (במאמר, בכתב עת "תורה שבעל פה", כרך כז, עמ' לט-נא) דן באריכות בנוגע לדין הטפת דם ברית לעולי אתיופיה (קהילת "ביתא ישראל"). במאמר זה הוא נגע בנקודות רבות שקשורות לעיוננו כאן. הוא ציין לפסוקים רבים שפסקו שאם נכרי נימול בטעות לשם הכנסה בבריתו של אברהם אבינו לא צריך הטפת דם ברית. הוא ציין שכך פסקו הרב שמואל סלנט זצ"ל, הרב צבי פסח פראנק זצ"ל, הרב בעריש ווידנפלד זצ"ל. לפי דבריו מתברר שאפילו במקרה של גיור קטין, מועילה הכנסה בבריתו של אברהם. הרב שפירא פסק שקהילת "ביתא ישראל" לא צריכה הטפת דם ברית.
הרב מנשה קטן זצ"ל (שו"ת "משנה הלכות", חלק יז, סימן יב) הסכים עִם דברי הרב אברהם שפירא, ונקט שלא צריך לבצע הטפת דם ברית לקהילת "ביתא ישראל". המילה שנעשתה לשם יהדות, מועילה גם בתור מילה לשם גרות.
[7] עיין לעיל בדיון שדנתי בנוגע לברית מילה בפני בית דין.