כיום נפוצה השיחה והתרבות של שוויונות, כולם שווים ואין הבדלי מעמדות. כמובן, שיסוד זה נוצר בעקבות המלחמות הרבות בין עמים שונים ובעיקר לאחר השואה הנוראה שבה הגיע לשיאו רעיון הבדלי המעמדות. ובכך הנאצים ימ"ש באו והרגו מילוני בני אדם. ובוודאי יש ברכה בהבנה החדשה הזו, ויש לה יסוד איתן במחשבה היהודית.
יחד עם זאת, עלינו להבין שיש לחלק בין שני סוגי שוויונות. רבים חושבים שמכוח השוויונות כולם צריכים לפעול באותה צורה ולא צריך להבדיל בין אחד לשני, הן בין אומות שונות והן בין מינים שונים. כלומר, כיון שכולם שווים הרי לא צריך להיות הבדל בין הגבר לאשה, שניהם צריכים לפעול באותם מישורים ובאותן דרכים. לא יכול להיות שאשה לא תוכל ללכת לצבא לפלוגה קרבית ולהילחם כמו כל גבר. הרי בכך שאומרים שאשה אינה יכולה להילחם כמו גבר אנחנו מפירים את השוויונות, שהיא הערך העליון ששומר על החברה בכל אומה ואומה.
מתוך השקפה זו נובעת גם הרצון לטשטש את ההבדלים בין עם ישראל לאומות אחרות. יש מספר הלכות שבאות להבדיל בין עם ישראל לאומות השונות. אלא, כיום יש אנשים שחושבים שעלינו לבטל הלכות אלו, כיון שאנחנו צריכים להביא לידי חיבור בין האומות השונות וחס וחלילה להבדיל בין אומה לאומה. עד כדי כך שיש כאלו שחושבים שמכוח השווינות יש להכיר בנישואי תערובת וחס וחלילה לא למחות בנישואין אלו.
הבנה זו אינה נכונה, ועלינו להגיע למסקנה שאפשר לקבל את הערך של השוויונות, ובכל זאת, לא להרוס את האיזון הנכון בין הגבר לאשה ובין האומות השונות. שוויונות אינה אומרת שלכל אחד יש אותו תפקיד וצריך לפעול באותה צורה. אלא, ההיפך הוא הנכון, השוויונות מכירה בכך שיש אנשים שונים שפועלים בצורה שונה, ובכל זאת ועל אף זאת, יש הכרה וכבוד לאחר. הבנה שגם תפקידו הוא חשוב, ואי אפשר לחיות בלי השני. כל אחד תורם את תֳרומתו החשובה לחברה ולעולם. בכך שמוטל על אחד תפקיד שונה, אינו מעלה ומוריד בחשיבותו על פני השני. יש להבדיל בין חשיבות ובין תפקיד שונה.
יש להכיר ולהעריך את ערכן של הנשים, ולהבין שיש חשיבות מרובה לתפקידן, אך התפקיד אינו כתפקיד הגבר. הקב"ה יצר את הגבר שונה מהאשה, יש תכונות טבעיות שמאפיינות את הגבר מהאשה ואי אפשר להתכחש לכך. יתירה מכך, בוודאי יש הבדל במבנה הגוף, שגורם להבדלי תפקידים. הגבר אינו יכול להוליד ואינו יכול להניק. וזהו תפקיד שהגבר אינו יכול לקחת מהאשה ואינו צריך. כמובן, שאנשים שאינם מאמינים יטענו בנוגע לנקודה זו, שאם אפשר לפי המדע כיום לייצר שגבר יוכל להוליד ולהניק, אין שום מניעה לעשות זאת ואפילו אולי הדבר רצוי ומבורך. הם אינם מאמינים שיש כוונת בורא, אלא הכל נוצר מעצמו בלי שום מטרה ולכן בוודאי במחשבה זו, אין שום סיבה שיהיה חילוק בין הגבר לאשה. אלא, כאנשים מאמינים שמבינים שיש יוצר, אנחנו מבינים שהקב"ה יצר את הגבר בצורה שונה מהאשה כיון שיש לכל אחד תפקיד שונה. אציין לדבריו הנפלאים של הרב משה פיינשטיין זצ"ל (שו"ת "אגרות משה", אורח חיים, חלק ד, סימן מט) שכתב בנוגע לתנועה הפמיניסטית את הדברים הבאים:
איברא דאיכא [האמת שיש] רשות לכל אשה לקיים אף המצות שלא חייבתן תורה ויש להם מצוה ושכר על קיום מצות אלו וגם לשיטת התוס' רשאות גם לברך על המצות… אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצות אף כשלא נצטוותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו אלא מצד תורעמותה על השי"ת ועל תורתו אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור שהאיסור דכפירה שחושבת דשייך שיהיה איזה חלוף בדיני התורה היא עושית גם במעשה שחמיר. ושנית צריך לדעת כי אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים דלענין הקדושה שוות לאנשים לענין שייכות החיוב במצות שרק מצד הקדושה דאיכא [שיש] בישראל הוא ציוי המצות וגם לנשים נאמרו כל הקראי דקדושה בין תחלת תנאי קבלת התורה והייתם לי סגולה ואתם תהיו לי גוי קדוש שנאמר לבית יעקב אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו האנשים, ובין ואנשי קדש תהיון לי שבמשפטים והייתם קדשים דשמיני וקדשים תהיו והייתם קדשים שבפרשת קדשים וכי עם קדוש אתה לה' שבפרשת ראה ובכל מקום שנמצא ענין קדושה דישראל נאמר גם לנשים, ולכן גם הנשים מברכות בלשון אשר קדשנו במצותיו כמו האנשים אף על המצות שלא חייבתן תורה, ורק שהוא קולא מאיזה טעמי השם יתברך שרצה להקל לנשים כדלעיל ולא מצד גריעותא ח"ו.
אוסיף ואומר, שגם אלו שאינם מאמינים, צריכים להבין שעדיין יש מבנה פיזי שונה שהוא גורם לשינויים בין האיש לאשה, ואין לנו מכוח השוויונות לנסות לגרום שהאיש והאשה יפעלו באותה צורה ויעשו אותן פעולות. אשה אינה בנויה מבחינה פיזית להיות חיילת בפלוגה קרבית. לדעתי, יש גם תכונות אופי שמאפיינות את הגבר מהאשה, שגם הוא גורם לשינויים בתפקידים השונים שמוטלים על כל אחד ואחד.
בהמשך לאמור לעיל, גם היחס שלנו כלפי האומות השונות לא צריך להיות יחס של שוויונות מוחלטת, שלכל אומה ואומה יש אותו תפקיד. על עם ישראל מוטל תפקיד שונה משאר האומות. היחס שלנו כלפי האומות האחרות צריך להיות יחס של אהבה וכבוד והבנה שלכל אומה ואומה יש לה את התפקיד שמוטל עליה. ההכרה בתפקידנו החשוב לא תביא אותנו לידי זלזול ופגיעה חס וחלילה באומות האחרות.
עם ישראל אינו עם גזעני ואין ברצונו לפגוע באומות האחרות. להיפך הוא הנכון, אנחנו מכירים ומעריכים את האומות האחרות, ויתירה מכך כבר נצטוינו בדברי חז"ל (מסכת גיטין סא, ע"א) שיש לפרנס עניי נכרים, לבקר חוליהם ולקבור מתיהם, מפני דרכי שלום. רבים הם החושבים שמשמעות המושג "מפני דרכי שלום" שווה למושג "מפני איבה". אלא, החילוק ביניהם שזהו מצד החיובי וזה מצד השלילי. כלומר, "מפני דרכי שלום" גורם שנעשה פעולות חיוביות כדי לגרום לשלום בינינו לאומות. שהאומות לא ישנאו אותנו ולא יפגעו בנו. ו"מפני איבה" גורם שלא נעשה פעולות שליליות כלפיהן כדי שלא לגרום איבה בינינו ובינן. אך, נראה לי, שאין זו ההבנה הנכונה. "מפני דרכי שלום" זהו מושג שהתורה מחנכת אותנו ללכת בדרכי השלום ולהתנהג בצורה של צדק ויושר כלפי כל אדם ואדם בעולם, וכפי שהיטיב לכתוב הרמב"ם (הלכות מלכים י, יב):
אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו', ונאמר 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'.
מתוך כל זאת, נבין להבדיל בין שני סוגי השוויונות ואנחנו נפעל על פי הסוג הנכון והצודק. ערך השוויונות לא יביא אותנו לטשטוש ההבדלים וההכרה בתפקידים השונים שמוטלים על כל אחד ואחד ועל כל אומה ואומה.